שותף נולד

הכול התחיל מזה שהשותפה שלי, שהיא בעוונותיה בעלת הדירה, נכנסה להיריון. אני נתבקשתי אחר כבוד לפנות את חדרי בהקדם לטובת הוד זאטוטו הצפוי לבוא לעולם באפריל, ושוב אני מוצאת את עצמי בעמדה המוכרת והמייגעת של חיפוש דירה להשכרה בתל אביב. דרישותיי הצנועות: חדר מרווח בדירה ראויה למגורי אדם, עם שותף/ה אחד/ה או יותר/ה. מקום להניח בו את הראש, את מעט מיטלטליי ואת אוסף הנוירוזות שלי.

לעניות דעתי אני באמת מציעה כאן עסקה אטרקטיבית בתמורה לאותו חדר: בחורה פנויה ב(סוף)שנות ה-20 לחייה, בעלת מקצוע והכנסה קבועה ויציבה, נקייה יחסית (כמה תלתלי אבק פה ושם עוד לא הרגו אף אחד), מסודרת, לא מעשנת, לא שותה ונטולת הרגלים רעים אחרים (קצת אכילה כפייתית עוד לא הר- המממ), שאין ברשותה בעלי חיים, מערכת תופים, חברים קולניים מדי או בן זוג (a.k.a אימת השותף הסמוי), ובאופן כללי ובמלוא הצניעות – אישה אינטליגנטית, משכילה, טובת מראה, משעשעת, חברותית, ספונטנית, רגישה ובנויה לקשר. אני אפילו מביאה איתי לדירה כיסא נדנדה וינטג' מהמם! וטוסטר אובן חדיש! נשאר רק למצוא ברחבי תל אביב הגדולה דירה חביבה ושותף/ה נוח/ה לבריו/ת שיסכים לחיות איתי תחת קורת גג אחת ולחלוק את החשבונות. כמה קשה זה כבר יכול להיות?*

אז התגייסתי כל כולי למשימה. באמתחתי:

  • 1 מחשב בעל חיבור לאינטרנט מהיר
  • 1 פנקס + עט להעתקת פרטי הדירות המתאימות
  • 2–3 צלחות תקרובת לצד המחשב כדי לאושש את רוחי בחיפוש המפרך
  • 1 סלולרי מקרטע תוצרת קוריאה
  • 2 רגליים לכתת ברחבי העיר בין הדירות
  • מיטב שעות הפנאי שלי
  • עצבי ברזל, עור של פיל, קיבה חזקה ופסיכולוגית צמודה

וזהו, קפצתי למים, ומי יודע אילו כרישים מחכים לי שם. האם מתחת למימיו החמימים של אבן גבירול שוחים להם חוזים דרקוניים ושותפים פסיכופתים מזרי אימה? האם מתחת לטפטים אלגנטיים מסתתרים ארונות מטבח רקובים מימי הגנרל אלנבי? האם כדאי להתפשר על דירה ללא dude שמש? מתי אגיע אל המנוחה והנחלה ומכונת הכביסה? איך מככבים באודישנים ומשאירים את עשרות המתחרים על כל דירה לאכול אבק? אחלו לי בהצלחה.


* חוקי מרפי התקשרו, הם ביקשו למסור שחבל, שאלות רטוריות זה ממש הרמה להנחתה מבחינתם.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים